כפל מס נשמע כמו תקלה טכנית: שילמת פה ושילמת שם. אבל במקרים רבים זו לא הבעיה עצמה אלא סימן לכך שהדיווחים לא מדברים אחד עם השני. מדינה אחת רואה אותך כתושב ומצפה למיסוי על הכנסות גלובליות, והמדינה השנייה רואה את ההכנסה ככזו שנוצרה אצלה, או להפך. אם לא בונים תמונה אחת אחידה, המסמכים מייצרים סיפור שונה בכל מדינה, וזה מתכון לצרות.
הזווית הלא בנאלית היא איך כפל מס מופיע דווקא אצל אנשים "מסודרים": מי שמחזיק חברה בחו"ל, מקבל דיבידנד, ובמקביל מדווח בארץ על הכנסות אחרות. אם ניכוי המס במקור לא תועד נכון, אם הזיכוי לא הוגש באופן שמוכר, או אם סיווג ההכנסה שונה בין המדינות, נוצרת חבות שלא הייתה חייבת להיווצר.
במקרים כאלה, העיסוק המשפטי הוא לא רק בחישוב המס אלא גם בשאלה אילו מסמכים מציגים, איך מנסחים הצהרות, ואיך מנהלים התאמה בין רואי חשבון, בנקים וגופים פיננסיים. עו״ד דורון לוי נכנס בדרך כלל בנקודות שבהן יש פער בין המציאות העסקית לבין הניירת שמספרת אותה.
