הכלכלה הדיגיטלית שינתה את פני העולם בעשורים האחרונים. חברות טכנולוגיה בינלאומיות מנהלות פעילות ענפה במדינות רבות, אך לא תמיד קיים קשר ישיר בין היקף הפעילות לבין גובה המס שהן משלמות. מודלים עסקיים מבוססי פלטפורמות מקוונות, שירותי ענן ומסחר אלקטרוני מאפשרים לחברות להרוויח מיליארדים מלקוחות במדינה מסוימת, מבלי שתהיה להן נוכחות פיזית ממשית באותה מדינה. מצב זה יצר ואקום מיסויי והוביל למתח בין המדינות, שהחלו לחפש פתרונות חדשים למיסוי הכלכלה הדיגיטלית.
האתגר הגלובלי
מערכות המיסוי המסורתיות נבנו סביב העיקרון של "נוכחות פיזית" – מס מוטל במקום שבו החברה פועלת ומייצרת הכנסות. אלא שבעולם שבו ניתן להפעיל אפליקציה ממדינה אחת, למכור שירות ללקוח במדינה אחרת ולהחזיק את מרכז הפיתוח במדינה שלישית, הגבולות מיטשטשים. התוצאה היא שחברות רב־לאומיות מצליחות לצמצם משמעותית את נטל המס שלהן באמצעות מבני אחזקה מתוחכמים והעברת זכויות קניין רוחני למדינות עם שיעורי מס נמוכים.
יוזמות ה־OECD: Pillar 1 ו־Pillar 2
כדי להתמודד עם האתגר, גיבש ארגון ה־OECD רפורמה בינלאומית רחבת היקף. במסגרת Pillar 1, מתוכננת חלוקה מחדש של זכויות המיסוי כך שחלק מהרווחים של חברות ענק ייוחסו למדינות שבהן נמצאים הצרכנים – גם אם לחברה אין נוכחות פיזית בהן. המשמעות היא שמדינות שבהן מתקיים שוק צרכנים גדול יקבלו נתח ממיסוי החברות, גם אם מרכזי הפעילות ממוקמים במדינות אחרות.
במסגרת Pillar 2, יונהג מס מינימלי עולמי בשיעור של 15% על תאגידים בינלאומיים גדולים. הרעיון הוא למנוע "מירוץ לתחתית" בין מדינות המתחרות על משיכת חברות באמצעות שיעורי מס נמוכים במיוחד. כל מדינה תוכל להטיל מס משלים במידה וחברה רב־לאומית שילמה מס מתחת לשיעור המינימום במקום אחר.
ההשפעה על ענקיות הטכנולוגיה
חברות כמו גוגל, אמזון, פייסבוק ואפל נמצאות בליבת הדיון. פעילותן מבוססת כמעט לחלוטין על דיגיטליזציה, והן יצרו לעצמן מבני מס בינלאומיים שהובילו לנטל מס אפקטיבי נמוך במיוחד. הרפורמות החדשות נועדו לשנות את כללי המשחק ולהבטיח שחברות אלו ישלמו מס גבוה יותר במדינות שבהן הן מפיקות ערך כלכלי משמעותי. עבורן, מדובר באתגר של ממש – לא רק מבחינת גובה המס אלא גם מבחינת הצורך לבנות מחדש את מערכי הדיווח והשקיפות.
ההשלכות על ישראל
ישראל, כמדינה המהווה מוקד משמעותי לפיתוח טכנולוגי וסטארט־אפים, תושפע גם היא. מצד אחד, יישום הכללים החדשים עשוי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסוי פעילות של תאגידים בינלאומיים הפועלים מול צרכנים בישראל. מצד שני, חברות טכנולוגיה ישראליות שצומחות לשווקים הגלובליים יידרשו לעמוד בכללי המיסוי החדשים ולהיערך מבחינת מבנה התאגדות ותכנון מס.
סיכום
הדיגיטליזציה של הכלכלה יצרה אתגר חסר תקדים למערכות המיסוי המסורתיות. הרפורמות של ה־OECD נועדו להבטיח חלוקה צודקת יותר של נטל המס, ולהביא לכך שחברות ענק ישלמו מס גם במדינות שבהן הן פועלות באופן וירטואלי. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא עד כמה השינויים אכן יצליחו לצמצם את הפערים ולמנוע התחמקות ממס, או שמא החברות ימצאו דרכים חדשות להתאים את עצמן לכללים. כך או כך, ברור שהעשור הקרוב יסמן עידן חדש ביחסי מיסוי בין מדינות לתאגידים דיגיטליים.
